Vayedaber

Shabbath

Daf 26b

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. 26b דְּתַנִּינָן. הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹפֶלֶת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי. פָּתַר לָהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ. וּמִן דְּבַתְרָהּ. הָֽיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת מַגְבִּיהָהּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. עוֹד הוּא פָּתַר לָּהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ.

Traduction

Une autre Mishna est en opposition avec celui qui déclare défendu pendant le Shabat tout objet ayant eu une destination interdite en ce jour (fut-il resté intact), puisqu’il est dit plus loin (21, 2): Lorsqu’une pierre se trouve à l’ouverture d’un tonneau, on peut, pour tirer du vin, le pencher de côté au point que la pierre tombe; n’en résulte-t-il pas qu’il est permis de le déplacer? R. Aba répond au nom de R. Hiya b. Ashé que, selon l’explication de Rav, c’est permis ici par exception, parce qu’il s’agit d’un oubli. Mais ne peut-on pas opposer la suite de cette Mishna, disant: si la pierre se trouve auprès de plusieurs tonneaux (pouvant faire craindre un bris), il est permis de soulever le tonneau voisin et de le pencher pour faire tomber la pierre; n’en résulte-t-il pas que c’est permis? A cela aussi on répond que Rav justifie ce cas en supposant qu’il s’agit d’un oubli.

Pnei Moshe non traduit

מתני' פליגא וכו'. אכתי מהאי מתני' קשיא להאי מ''ד אליבא דר''מ דתנינן לקמן בפכ''א האבן שע''פ החבית והוא רוצה ליטול היין ממנה מטה החבית על צידה והאבן נופלת ולא יטול האבן בידים אלמא דמיוחד לאיסור מותר דהא מטה הוא החבית אע''פ שהאבן עליה והרי החבית מיוחדת לאיסור ואע''פ שלא יחדה הוא לכך שתהא האבן עליה כל השבת הא אמרת דאפי' בכה''ג אסור:

פתר לה רב בשוכח. האבן ולא הניחה בידים מעולם על החבית ולא הויא בסיס לדבר האסור כלל:

ומן דבתרה. הסיפא אכתי קשיא דקתני היתה חבית זו בין החביות אחרות ומתיירא כשתפול האבן עליהם ישברו מגביה אותה החבית מבין האחרות ומטה וכו' וקס''ד דמטעמא דהויא בסיס לדבר האסור הלכך מהדרינן אתקנתא דאי לאו הכי לא הי' צריך לטרוחי כולי האי והדרא קושיא לדוכתה להאי מ''ד אליבא דר''מ:

עוד הוא פתר לה רב בשוכח. גם להסיפא פתר לה בשוכח ומשים דבעוד האבן עליה כל כמה דמצינן לאהדורי אתקנתא מהדרינן שלא יטה החבית עד שתפול האבן מעליה ואע''ג דלא מיקריא בסיס לדבר האסור:

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן. כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. עָלוּ מֵאֵילֵיהֶן אָסוּר לְטַלְטְלָן. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר בְּמָאוּס. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ סְאָה אֲפִילוּ תַּרְקַב. אִית לָךְ מֵימַר. סְאָה וְתַרְקַב מְאוּסִין הֵן

Traduction

Un autre enseignement contredit également l’avis de celui qui défend désormais l’usage de tout objet ayant servi à une cause interdite, comme il est dit plus loin (18, 2): On peut renverser un panier devant les poussins pour qu’ils s’exercent à y monter et descendre, à quoi l’on ajoute: lorsqu’ils y sont montés spontanément, on peut pourtant déplacer ce panier (165)Malgré l'interdit qui affecte ce panier, on peut le renverser.? - Là, répondit R. Aboun b. Hiya devant R. Zeira, on peut justifier le permis spécial par le caractère malpropre survenu au panier (166)Ce panier est pour ainsi dire destiné désormais aux poussins.. Mais, est-il objecté, R. Oshia n’a-t-il pas enseigné que l’on peut aussi renverser devant eux les mesures à blé d’un saa, ou de 3 cab tricabo'', lesquelles pourtant n’ont rien de malpropre? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

מתני' פליגא על מ''ד כל שיחדו לאיסור אסור. כצ''ל דאלו למ''ד כל המיוחד ואפי' לא יחדה הוא ל''ק מהא דלקמיה:

דתנינן. בפ' מפנין:

כיפין סל וכו' ותני עלה עלו מאליהן על הסל אסור לטלטלן הרי אע''פ שלא כפה הוא הסל ולא יחדה הוא לאיסור אפ''ה אסור לטלטל את הסל משום האפרוחין דמוקצין נינהו:

תיפתר במאוס. הסל וכמ''ד מוקצה מחמת מיאוס אסור וכלומר שנתמאס מחמת האפרוחין והלכך אפילו עלו מאליהן אסור לטלטלו:

אפילו סאה ואפי' תרקב. וקס''ד דמאוס דקאמר היינו שהסל מאוס מחמת עצמו והלכן פריך אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן בתמיה הרי למדוד בהן עומדין ומסתמא מקפיד עליהן שיהיו נקיים. ויש לפרש נמי למאי דפרישית שנתמאסו מחמת האפרוחין ופריך מסאה ותרקב וכלו' והלא דרכן להשתמר שיהיו נקיים וא''כ אם היה אפשר שיתמאסו מחמת האפרוחין והיינו שיושבין עליהן איזה זמן ומטנפין אותן לא היה מעמיד את מידות האלו במקום שיכולין האפרוחין לעלות ולישב על גביהן אלא ודאי שאינו אלא לפי שעה כדי שיעלו וירדו למקומן וא''כ אין דרך להתמאס בשעה קלה כזו ואפ''ה קתני דאפי' עלו מאליהן אסור לטלטלן וקשיא להאי מ''ד וכדלעיל:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי וְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר. אָמַר לוֹן. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוֹרֵי בְאַטַּרָבּוּלִיס. מְנוֹרָה קְטַנָּה מוּתֶּרֶת לְטַלְטְלָהּ. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי אַבָּהוּ. קוֹמֵי רִבִּי חֶלְבּוֹ לֹא מַעֲבִרִין. קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מַעֲבִרִין. רִבִּי יָסָא סְלַק גַּבֵּי רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָא. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ. בְּפָנֵינוּ. רִבִּי יוּסֵה גַלִּילַייָא סְלַק קוֹמֵי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שָׁרָא לָךְ. אַשְׁכָּחַת רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אִילֵּין דְּאָֽסְרִין חָדָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִילֵּין דְשַׁרְיֵיהּ חָדָא. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ פוֹמֹט מִתַּחַת הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ פוֹמֹט יְהֵא אָסוּר. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ נֵר יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה דוּ אָמַר. נֵר מָאוּס. פָּמוֹט אֵינוֹ מָאוּס.

Traduction

R. Jérémie dit au nom de Rav: l’avis de R. Meir sert de règle; selon Samuel, l’avis de R. Juda l’emporte; selon R. Josué b. Levi, l’avis de R. Simon l’emporte. On demanda à R. Yohanan quelle était son opinion à cet égard. Moi, dit-il, je m’en tiens aux termes de la Mishna disant que l’on peut transporter le samedi tous les candélabres, sauf celui qui a été allumé en ce jour. R. Simon b. Lakish enseigné à Atrabolis (167)Sans doute Tripolis, dit M. Neubauer, p. 298. qu’il est permis de déplacer un petit luminaire (sans articulation). R. Helbo et R. Abahou diffèrent d’avis à ce sujet: devant le 1er, on ne l’enlevait pas de la table le samedi; mais devant le second on l’enlevait. Comme R. Yassa se rendit auprès de R. Tanhum b. Hiya, on voulut retirer ce candélabre devant lui. -Quoi, s’écria-t-il, tu voudrais le déplacer devant moi! ce n’est pas l’avis de R. Helbo. R. Yossa de Galilée s’étant rendu après de Yossé b. Hanina, il voulut le retirer: c’est un point douteux, dit-il, non encore permis; car il y a 2 avis, ceux de Rav et de R. Yohanan qui l’interdisent, contre 2 autres, R. Josué b. Levi et R. Simon b. Lakish qui l’interdisent. R. Eliézer b. Hanina raconte avoir vu transporter un support de lumière le samedi. D’après l’avis de quoi est-ce permis? D’après R. Meir, le tout devrait être interdit? D’après R. Simon, on pourrait déplacer même le candélabre? Cet avis est conforme à l’opinion de R. Juda, qui dit: une lumière devenant sale par l’huile est rejetée de la pensée et ne peut plus être transportée en ce jour, tandis que le support restant propre pourra être enlevé.

Pnei Moshe non traduit

אני אין לי אלא משנה כל הנרות וכו'. כלו' כת''ק דהתוספתא דנר שדלקו בו אסור לטלטל דמדנשנה לדברי הת''ק כר''מ ש''מ דהלכה כמותו:

כאטרבוליס. שם מקום:

מנורה קטנה. לפי שאין אדם קובע לה מקום וס''ל לר''ל כר''ש. ובמנורה גדולה אסור מטעמא שאדם קובע לה מקום ומקצה דעתו ממנה:

ר' חלבו ור' אבהו. היו חלוקין בדבר זה דמלפני ר' חלבו לא היו מעבירין נר שהדליקו בו ומלפני ר' אבהו היו מעבירין דס''ל כר''ש:

בעא מעברתיה קומוי. רצה להעביר הנר שהדליקו בו מלפני ר' תנחום א''ל ר' תנחום בפנינו היה המעשה דר' יוסי הגלילי סליק אצל ר' יוסי ב''ח ורצה להעביר הנר מלפניו וא''ל ר' יוסי הגלילי מאן שרא לך:

אשכחת וכו'. זה הכל מדברי ר' תנחום כלו' ועוד הא אשכחת לה דהא מילתא בספיקא קיימא דרב ורב יוחנן אילין דאסרין חדא הן לצד אחד כדלעיל דרב פוסק הלכה כר''מ וכן ר' יוחנן אמר אין לי אלא משנה וריב''ל ור''ש בן לקיש אילין דשרייה חדא ושאלו המתירין הן ג''כ לצד אחד והויא להו תרי לגבי תרי והדבר שקול ואין לנו הכרע להתיר:

ר' אלעזר בר' חנינה. אמר מעשה היה וטילטלו את הפומט והוא כנו של הנר שעומד מתחתיו שלא יתמאס השולחן מחמת הנר ומפרש לה אליבא דמאן עשו מעשה הזה אם אליבא דר''מ אפי' הפומט יהא אסור לטלטל דהא מוקצה מחמת האיסור הוא ואם כר''ש אפי' להנר יהא מותר דהא מסתמא לאחר שכבה ה''ה המעשה:

אלא כן אנן קיימין. לאוקמי להאי עובדא דכר' יהודה הוו סבירא להו דהוא אוסר במוקצה מחמת מיאוס והנר מאוס הוא אבל הפומט שתחתיו אינו מאוס וטלטלוהו מתתת הנר:

Shabbath

Daf 27a

תַּנֵּי נֵר שֶׁהוּא מוּנַח עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה. מְסַלֵּק אֶת הַטַּבֻּלָה וְהַנֵּר נוֹפֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת. 27a לְפָנָיו מִשּׂוּם מַבְעִיר. לְאַחֲרָיו מִשּׁוּם מְכַבֶּה. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. בְּכָבָה. אָמַר לֵיהּ. תָּנוּחַ דַּעְתָּךְ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ טַבֻּלָה תְהֵא אֲסוּרָה. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ נֵר יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כָאן כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. נֵר מָאוּס. טַבֻּלָה אֵינָהּ מָאוּסָה

Traduction

On a enseigné: lorsqu’un candélabre se trouve sur une planche (tabula), on pourra enlever celle-ci, de façon que le luminaire tombe. Toutefois, ajoute R. Yohanan, un tel acte peut mener à un fait susceptible d’un sacrifice de péché, car en penchant l’huile en avant, on la fait tomber, et en arrière, on peut l’éteindre (tous 2 interdits graves). Samuel b. Aba dit devant R. Yossa qu’il s’agit d’une lumière éteinte, pour laquelle il n’y a aucune crainte à avoir. -Tu peux donc te rassurer, lui dit-il; car cet enseignement ne saurait être conforme à l’avis de R. Meir, qui défendrait même de toucher à la planche (168)Etant la base d'un interdit., ni à l’avis de R. Simon, qui permettrait même de déplacer la lumière; c’est donc selon R. Juda que la lumière étant sale est rejetée de la pensée et ne peut pas être touchée, ce qui n’est pas le cas pour la planche.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם נר שהוא מונח וכו' וקס''ד דבעוד הנר דולק מיירי והיינו דקאמר ר' יוחנן ומתמה עלה דה''ז קרוב הוא לבא לידי חיוב דאם הנר נופל לפניו לפי שהוא מטה את הטבלא לצד זה ולסלקו א''כ כשמטה את הטבלא חייב משום מבעיר דבשעה שהוא מגביה הטבלא לפניו מטה השמן לפי הנר ומבעירו ואם לאחריו הוא יש בו משום מכבה בשעה שהיא מטה את הטבלא לאחורי הנר:

שמואל בר אבא. פירש זה לפני ר' יסא דבכבה הנר מיירי וא''ל תניח דעתך שהנחת את דעתי:

מה אנן קיימין. להאי ברייתא דטבלא ואליבא דמאן מיתנייא אי כר''מ אפי' טבלא תהא אסורה להטלטל דהא מיהת מיוחדת לנר שהוא אסור וכמ''ד לעיל דלר''מ אפי' מיוחדת לאיסור אסור ואי כר''ש הא אפי' הנר מותר לטלטל לאחר שכבה והכא על כרחך בשכבה מיירי כדאוקי לה שמואל בר אבא:

אלא. ע''כ דכאן כר' יהודה הוא דתני לה בברייתא דאית ליה מוקצה מחמת מיאוס והנר הוא מאוס וטבלא אינה מאוסה:

תַּנֵּי. אִם הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ הִתְנָה עָלָיו אָסוּר. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ לֹא הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. נֵר מָאוּס. טַבֻּלָה אֵינָהּ מָאוּסָה. מַה חֲמִית מֵימַר. כְּרִבִּי יוּדָה אֲנָן קַייָמִין. דְּתַנֵּי. נֵר שֶׁהוּא מוּנַח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לֹא לְכַבּוֹת וְלֹא לְהַעֲבִיר. רַב וּשְׁמוּאֵל פָּֽתְרִין לָהּ בְּשׁוֹכֵחַ וּמְקַלְלִין מָאן דַּעֲבַד כֵּן. יַכְרֵ֨ת יְי לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲשֶׂ֨נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה.

Traduction

On a enseigné que si d’avance l’on a exprimé l’intention de déplacer le candélabre le samedi (ne le rejetant pas de la pensée), il est permis d’y toucher. Cet avis ne saurait être conforme à l’avis de R. Meir, qui, malgré la condition formulée d’avance l’interdit, en raison de l’action interdite qui a lieu le vendredi soir; ni selon l’avis de R. Simon, qui permet d’y toucher sans condition: c’est donc conforme à R. Juda, qui déclare la lumière hors de la pensée comme sale, non la planche. A quoi bon dire que le conditionnel est seulement conforme à l’avis de R. Juda? Peut être R. Meir admet-il aussi une distinction en ce cas? Or, il est dit (169)A la fin de ce même enseignement. que lorsqu’une lumière se trouve placée le samedi derrière une porte, on peut l’ouvrir et la fermer en ce jour sans s’inquiéter des conséquences, à condition de ne pas s’appliquer à l’allumer ou à l’éteindre. Rav et Samuel justifient la permission accordée pour ce cas spécial, en disant qu’il s’agit d’une lumière laissée là par oubli; sans quoi, on ne pourrait pas ouvrir la porte, et celui qui le ferait serait blâmé par eux, comme il est dit (Ml 2, 12): Ainsi Dieu retranchera l’homme qui fera qu’elle veille et réponde, qu’elle s’agite en tous sens.

Pnei Moshe non traduit

תני. בחדא ברייתא אם התנה עליו שלאחר שיכבה יהא מטלטלו מותר ומפרש לה אליבא דמאן אנן קיימין להא אי כר''מ ודאי לא מהני תנאה דהא מיהת מיוחד לאיסור הוא ואי כר''ש למה לי תנאה הא בלאו הכי מותר לדידיה לאחר שכבה:

אלא כן אנן קיימין כר' יהודה. ולקמיה פריך עלה:

דר' יודה אמר נר מאוס וכו'. לא גרסי' לזה ואגב שיטפא דלעיל טעו וקבעו כאן לזה:

מה חמית מימר כר' יודה אנן קיימין. מה ראית לומר כן ולאוקמי להאי דהתנה אליבא דר' יהוד' וכי שייך לתנאי בדבר שהוא מאוס הא מיהת נפשו קצה ממנו ומה מהני התנאי:

דתני נר שהוא מונח וכו'. כלו' דהשתא מסיק להא דקאמר דאי כר''מ אפי' התנה עליו אסור דלא תיקשי ומנא לך הא דילמא לר''מ מהני תנאי במוקצה הלכך מייתי ראיה מהא דתני בברייתא נר שאחורי הדלת פותח ונועל כדרכו בשבת ובלבד שלא יתכוין וכו' ורב ושמואל תרווייהו פתרין להאי ברייתא דבשוכח מיירי ולא הוי הדלת בסיס לדבר האסור אלא דמקללין מאן דעבד כן ואמרו יכרת וגו' ומטעמא דאע''פ שאין מתכוין לכבות ולהבעיר מ''מ פסיק רישיה הוא ולכ''ע אסור. ומדפתרין לה לענין היתר טילטול הדלת דבשוכח מיירי ולא פתרי דמיירי שהתנה בכך שלא יהא בדיל מן הדלת לפתחו אחר שיכבה הנר אלא ודאי משום דמאן אית ליה כל המיוחד לאיסור אסור ואפי' בלא יחדו מתחלה לכל השבת לכך לא ר''מ הוא וכדאמרי' לעיל להאי מ''ד אליבא דר''מ הלכך רב ושמואל דסבירא להו כר' מאיר לא בעו לאוקמי כשהתנה ובלאחר שכבה הנר משום דלר''מ לא מהני התנאי דמיהת מיוחד לאיסור הוא והדרינן למאי דאקשינן כמאן אזלא האי ברייתא דאי כר''מ לא מהני התנאי ואי כר' שמעון לא בעי תנאי וכר' יהודה נמי לא מצית לאוקמית לה דאי משום דבמאוס מיירי מה מהני תנאי לדבר המאוס:

מָאן אִית. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. לֹא רִבִּי מֵאִיר. הֲוֵי. מָאן תַּנָּא. אִם הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲבָל כּוֹס וּקְעָרָה וַעֲשָׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. אְפִילוּ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן דּוּ אָמַר תַּמָּן מוּתָּר. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. שֵׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר. אַף הוּא מְכַבֶּה אוֹתָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוֹן.

Traduction

Puisque l’avis exprimé d’abord, que nul objet ayant une fois servi à l’interdit ne pourra plus être touché le samedi, est évidemment de R. Meir, qui interdit le contact même en cas d’oubli; donc, la permission accordée en cas de condition préalable est de l’avis de R. Juda. Seulement, il n’est pas permis de toucher le samedi à une coupe, ou à une écuelle, ou à une lanterne, où l’on avait allumé une lumière, fut-elle éteinte en ce moment. Selon R. Tabi au nom de R. Hisda, on peut même dire que cette fin est conforme à l’avis de R. Simon, qui d’ordinaire permet ce contact; pourtant il reconnaît que pour ces derniers cas c’est interdit; car si c’était permis, il serait à craindre qu’en transportant ce luminaire, largement pourvu d’huile et brûlant encore au jour, il ne s’éteigne par le déplacement, ou que l’on s’en serve pour un autre usage.

Pnei Moshe non traduit

הוי מאן תנא וכו'. כלו' אלא ע''כ דהכי בעינן למימר מאן תנא להאי ברייתא דמהני תנאי ר' שמעון היא והא דפירכת אי רבי שמעון למה לי תנאי לא קשיא כדמסיק ואזיל:

אבל כוס וקערה וכו'. סיפא דהאי תוספתא דלעיל היא דקתני התם דבאלו אף על פי שכתב אסור ליגע בהן וקאמר ר' טבי בשם רב חסדא דאפי' כר''ש אתייא האי סיפא דהוא אמר תמן ברישא גבי נר שכבה מותר לטלטלו מודה הוא הכא באלו שהן עשויין להשתמש בהן לדבר אחר שהוא אסור אף לאחר שכבה שאם אתה אומר לו שהוא מותר חיישינן שאף הוא מכבה אותן כדי להשתמש בהן והשתא שפיר מוקמינן להאי דהתנה כר''ש וכגון בכוס וקערה ועששית דאם לא התנה עליהן אסור אפי' אחר שכבו אבל אם התנה עליהן מתחלה מותר דתו ליכא למיחש שמא יכבה אותן כדי להשתמש בהן שהרי התנה ואמר איני בודל מהן לאחר שיכבו ומסתמא בכה''ג יצפה עד שיכבו מאליהן ויהיה לו היתר להשתמש בהן כפי תנאו ולא יבא לידי איסור:

אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין בְּאוֹתוֹ שֶׁכָּבָה. בְּשֶׁגָּֽרְרוּ הְעַכְבָּרִים אֶת הַפְּתִילָה. בָּאֲפוּצָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא בְּשֶׁלֹּא גָֽרְרוּ הָעַכְבָּרִים אֶת הַפְּתִילָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא שֶׁלֹּא בָאֲפוּצָה. בְּשֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ שֶׁמֶן.

Traduction

R. Mena dit: en principe l’on avait cru que la discussion avait seulement lieu en cas d’extinction réelle, soit que des souris p. ex. aient enlevé la mèche, soit qu’elle se trouve enfoncée dans l’orifice; mais depuis lors il demeure entendu que l’on parle même d’autres cas d’extinction; et pourtant R. Simon permet le transport, malgré le maintien de la mèche interdite, parce qu’il y a par contre de l’huile dont on peut vouloir se servir.

Pnei Moshe non traduit

א''ר מנא וכו' מילתא באנפי נפשה הוא ואפלוגתא דבתוספתא דלעיל קאי וכלו' שבראשונה היינו אומרים דבמה פליגי בנר שכבה דלרבי שמעון מותר לטלטלו ואינך אסור:

בשגררו העכברים את הפתילה באפוצה ואפי' תימא וכו'. כלו' הא דמתיר ר''ש לטלטלו בהכי הוא דמיירי כשאין הפתילה בנר כגון שגררוהו עכברים אי נמי באפוצה שהיא נפוצה מן האפר שעליה דאי לאו הכי אכתי הוה אסור לטלטלו אפי' לרבי שמעון דהפתילה עם האפר שעליה מוקצה הוא דלא חזיא למידי:

ואפי' תימא בשלא גררוהו וכו'. כלו' ואי נמי דאפ''ת בשלא גררו את הפתילה וכן לא אפוצה היא הוה מוקמינן לה נמי שפיר כגון שיש עדיין בתוך הנר שמן דאגב דשרי לטלטוליה מחמת השמן שבתוכו דלא אקצי דעתיה מן השמן לאחר שכבה לר''ש שרי נמי לטלטל הפתילה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source